"אַפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם" (תהלים עח ב). אע''פ שעיקר לימוד התנ''ך – והתורה בכללה – הוא בעיון והעמקה, קיים גם ערך מיוחד דווקא לפן של החיבה והשעשוע, המבטא צד ייחודי ביחס לתורה והקשר עימה. כך אמר דוד המלך: "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" (שם קיט צב); היות התורה לדוד כשעשוע, נתן בו כוח וחיות לעמוד במשברים שפקדו את חייו.
גם רבי אלעזר הקליר, בן תקופת הגאונים וגדול מחברי הפיוטים, בפיוט ההושענות 'אל למושעות' מונה את שבחיהם של ישראל, וביניהם "הוֹגֵי שַׁעְשְׁעוֹת, וְחִידוֹתָם מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת". קשר חי פנימי וכנה בין האדם לבין תורת ה', פותח אותו לאפיקים נוספים במרחביה.
החידות שבספר זה מבוססות כולן אך ורק על ידע מהתנ''ך עצמו, ופתרונן אינו מצריך ידיעת פרשנות או מדרשי חז''ל (למעט במקומות בודדים ושוליים), וכל שכן ידיעות מתחומים אחרים. בחלקן, מופיע בתחתית העמוד בכתב קטן רמז קל שעשוי לכוון את החשיבה לכיוון הנכון. החידות מסודרות באופן אקראי, שלא על פי סדר א''ב או סדר כרונולוגי, על מנת להשאיר מרחב אפשרויות פתוח בפתרונן. בראש כל חידה מצויינת רמת הקושי שלה (קל, בינוני, קשה); לעיתים ניתן למצוא את התשובה על ידי פתרון מקצת השורות בלבד, אך רמת הקושי נקבעה ביחס לפתרון של שורות החידה כולן ולאו דווקא ביחס למציאת התשובה. השתדלנו ככל האפשר, במגבלות החריזה, שניסוח החידות יהיה מדויק ותואם למסופר בכתובים לפרטי הפרטים, כפי שניתן לראות בחלק הפתרונות.
החידות מחולקות לשני חלקים, כך שחלקן הראשון והעיקרי עוסק בדמויות מהתנ''ך (כשעל פי רוב, כל חידה מוקדשת לדמות אחת בלבד), והשני עוסק בשמות מקומות מהתנ''ך. לאחר החידות ישנו מדור הפתרונות, ובו פתרון מפורט לכל שורותיה של כל חידה, עם ציטוט המקורות הרלוונטיים.
יהיו הדברים לזכרו של סבי היקר, הרב פרופ' אהרן מונדשיין ז''ל, שהתמסר כל ימיו ללימוד התנ''ך ופרשנותו בהרחבה והעמקה, חידוש ויצירה, וזכה ללמוד וללמד ולהעמיד תלמידים הרבה ששתו ממימיו. בכ''א אלול תש''פ עלה לישיבה של מעלה, ויהי רצון שזכותו ותורתו תעמודנה לנו ולכל ישראל.
שלמה מונדשיין