"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי" (תהלים ט ב), על שזיכני להיות מיושבי בית המדרש ולהוציא לאור עולם חיבור זה; אודה על שעבר, ואתפלל לעתיד לבוא: יהי רצון שהחיבור יממש את מטרתו, ויהיה לתועלת ללומדים. חיבור זה מהווה המשך לששת קודמיו: 'אור עולם' חלק א, העוסק במחציתה הראשונה של פרשת בראשית – בריאת העולם והאדם, והתהלכותו לפני האלוהים בגן העדן; 'אור עולם' חלק ב, העוסק במחציתה השנייה – חטא האכילה מעץ הדעת, מעשה קין והבל, וראשית תולדות האנושות; 'ברית עולם' העוסק בפרשת נח – מעת טרום המבול ועד הופעתו של אברהם אבינו, ומשלים את הסדרה העוסקת ב'אלפיים שנות התהו', תקופת ראשית העולם; 'אהבת איתן' העוסק בפרשת לך לך, המתארת את ראשית ההיסטוריה הישראלית – מאז החל אברהם להפיץ בעולם את אור התורה והאמונה, לעשות נפשות לעבודת ה', ולקדם את מימוש החזון האלוהי; 'אהבת הקדמונים' חלק א, הממשיך את סיפור חייו של אברהם – בבשורת המלאכים על לידת יצחק, חורבן סדום וערי כיכר הירדן, והצלת לוט ובנותיו, מכוח זכותו של אברהם; ו'אהבת הקדמונים' חלק ב, העוסק במעשה הצלת שרה מבית אבימלך, לידת יצחק, גירוש הגר וישמעאל מבית אברהם, כריתת הברית בין אברהם לאבימלך, ולבסוף – בפסגת חייו של אברהם, הניסיון העשירי – עקידת יצחק. הספר הנוכחי – 'אֵם בישראל – פשט ועומק בפרשת חיי שרה', עוסק בחילופי הדורות של האבות והאימהות, שהתקיימו לאורך הפרשה: ראשיתה בפטירת שרה וקניית מערת המכפלה על ידי אברהם; המשכה במציאת אישה ליצחק – רבקה, אשר מילאה את מקומה של שרה והמשיכה את מורשתה; וסופה בפטירת אברהם ועמידת יצחק בנו למלא את מקומו.
רבו הפירושים שנכתבו על חומשי התורה, חלקם מהלכים בקצרה וחלקם בארוכה, ועם זאת נראה שעוד נותרה בקעה רחבה להתגדר בה. שכן, דרכם של הפרשנים אינה לפרש באופן עקבי ורציף את כל מילות הפסוקים וענייניהם אלא רק את הפסוקים שעליהם הם חפצים להוסיף את חידושיהם הפרשניים; לעומת זאת, מטרת חיבור זה היא ללמוד יחד עם הקורא את הפרשה כולה באופן יסודי ועקבי, מדקדוקי מילים ואותיות ועד מבט-על ומערכות מיוסדות אודות התהליכים המתוארים בפרשה.
שיטת לימוד עקבית ויסודית זו, מעלה לעיתים שאלות שהפרשנים לא נדרשו אליהן כלל, ומצמיחה רעיונות חדשים. לעיתים יסודם בדקדוקים קלים-לכאורה, ולעיתים בסימני שאלה מהותיים; בין כך ובין כך, על ידם נחשפים עולמות מחשבתיים הגנוזים בכתוב ושופכים אור על הרעיונות הכלליים והקיומיים שמלמדת הפרשה.
החיבור מיוסד ברובו על דברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים ועל הפירושים שנכתבו לאורך הדורות, ועם זאת אינו 'מַאסף פירושים' גרידא, אלא בוחן ומנתח, מאחד ומפריד, משווה ומחדד, חודר ומעמיק, ויוצר תמונת פסיפס עשירה ומגוונת של הפירושים השונים, בתוספת נופך של "פשטות המתחדשים בכל יום" (כלשון רשב"ם בראשית לז ב), המתלכדים יחד למארג אחדותי המאיר את הפרשה באור חדש.
הספר נקרא 'אֵם בישראל', כלשון הכתוב בשירת דבורה: "עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (שופטים ה ז); ראשית הפרשה עוסקת בשרה – האם הראשונה של עם ישראל, וחלקה המרכזי עוסק בדמותה של רבקה – האם השנייה של עם ישראל, שהיתה גם אימו של ישראל, יעקב אבינו. לאורך הפרשייה העוסקת בחיפוש העבד אחר אישה ליצחק ומציאתו את רבקה, עולה לנגד הקורא דמותה ומעלותיה של רבקה – גמילות החסד והצניעות, ונכונותה לעזוב את ארצה ומולדתה על מנת להצטרף לבית אברהם; בכך הוכיחה עצמה כראויה להיות אישה ליצחק ולהוות הבסיס לעם ישראל, עם ה', כך שיהיה מושתת על יסודות איתנים של אמונה, חסד ומוסר.
תודתי העמוקה נתונה להוריי היקרים, הרב פנחס שליט"א ומרת רחל שתחי', על הטובות הרבות שגמלוני מעודי ועד היום הזה, ולכל העוסקים במלאכת הקודש של ספר זה: לרב משה קפלן הי"ו על מלאכת העימוד המקצועית והמסורה, למרת שולמית פיניש שתחי' על העיצוב הנאה והמושקע של הכריכה והשערים, ולסבי פרופ' מנחם נהיר הי''ו שקרא את החיבור והעיר הערותיו החשובות שתרמו רבות לצורתו המוגמרת. ברך ה' חילם ופועל ידם תרצה.
בחיבור זה מוזכרים לעיתים פירושים או מפרשים שאינם כה ידועים; במקרה שמדובר על איזכור יחידאי, נוספה הערת שוליים אודות אותו המפרש או הפירוש, וכאן מוצגות לתועלת הלומדים שורות אחדות אודות אלו שהוזכרו פעמים מספר בחיבור זה:
התרגום המיוחס ליונתן – התרגום על התורה המיוחס לתנא יונתן בן עוזיאל מכונה בפי הראשונים 'תרגום ירושלמי' (הקיים בנוסף על התרגום הנדפס כיום בשם זה), ובדורות מאוחרים התקבל בדפוסים הייחוס המוטעה ליונתן בן עוזיאל.
'תולדות יצחק' – פירוש על התורה שנכתב על ידי רבי יצחק קארו (רי"ח-רצ"ה), ממגורשי ספרד, דודו ומאמצו של רבי יוסף קארו בעל ה'שולחן ערוך'.
'צרור המור' – פירוש על התורה מאת רבי אברהם סבע (ר-רס"ט), מקובל והוגה דעות ממגורשי ספרד. חיבר מלבד פירוש זה גם את הפירוש 'אשכול הכופר' על המגילות רות ואסתר.
ר' נפתלי הרץ ויזל – פרשן מקרא, בלשן ומשורר (תפ"ו-תקס"ה), מחבר הספרים 'יין לבנון' על מסכת אבות, 'גן נעול' בענייני לשון ודקדוק, ועוד.
אסיים בתפילה לפני בורא העולם שיזכני להמשיך לשקוד על התורה ולחבר חיבורים נוספים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ושחיבור זה יעלה לרצון לפניו ולפני עמו בית ישראל. ויהי רצון שתעמוד לנו זכות האבות והאמהות בעת זו, ונזכה לגבור על אויבינו, אויבי ה', וללכת קוממיות בארצנו; "וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (שמות יז י) – "להזכיר מעשה אבות ואימהות, שנאמר: כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ' (במדבר כג ט)" (מדרש 'לקח טוב' שמות שם); "'כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ' – אלו האבות, 'וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ' – אלו האימהות" (מדרש תנחומא, בלק יב).
ניסן תשפ"ד, ירושלים עיה"ק תובב"א שלמה מונדשיין