הקדמה

מתוך "תענה אמונים", חלק א: יום טוב וחול המועד

הקדמת המחבר

אודה ה' בכל לבב, על שזיכני להיות מיושבי בית המדרש, ולהוציא לאור עולם חיבור זה; אודה על שעבר, ואתפלל על העתיד לבוא – יהי רצון שספר זה יממש את מטרתו, ויפתח לקוראים צוהר לעומק המופלא הגנוז בתפילות ה'הושענות'.

במשך למעלה מאלף שנים, נוהגים יהודי קהילות אשכנז מדי שנה בשנה, במעמד המיוחד והמרומם של ההקפות בחג הסוכות, לומר פיוטי הושענות אלו, שחוברו על ידי גדול הפייטנים רבי אלעזר הקליר. בשונה מההושענות הנהוגות בקרב עדות המזרח, המנוסחות בשפה קלה ונוחה להבנה, הרי שבהושענות הקליריות רב הנסתר על הנגלה, ופעמים שאף הרובד הבסיסי של פירוש התיבות אינו נהיר למתפלל. באשר נשמתה של התפילה היא הכוונה, הרי שבהעדר הבנה בהירה של נוסח הפיוטים הנאמרים - העיקר חסר מן הספר.

אף על פי שכבר נכתבו מספר פירושים על ההושענות על ידי רבותינו הראשונים והאחרונים, נראה כי התעורר צורך בפירוש המנוסח בלשון עכשווית, וערוך בצורה נוחה ונגישה. ספר זה נועד להוות מענה לכך, ועל גבי זאת גם להרחיב ולהעמיק, בפרט על ידי התחקות אחר המקורות שמהם שאב הפייטן את הביטויים המשובצים בהושענות, אם במקרא ואם בדברי חז"ל; מתוך בחינת המקורות והתבוננות בהם, ניתן לחשוף את הכוונות הנסתרות והמשמעויות העמוקות הטמונות בפיוט עצמו.1

בכתיבת הפירוש עמדו לנגד עיניי מספר מטרות: ראשית כל, כאמור, לפרש את נוסח הפיוטים באופן עקבי ורציף ובלשון קלה ומובנת, למען ירוץ קורא בו. המטרה השנייה היא לזהות את הרעיון העומד בבסיס מבנה הפיוט, ואת חוט השני המקשר את חרוזיו זה לזה; מתוך כך ניתן לראות כיצד קיימת התפתחות לאורך הפיוט, שלב אחר שלב, נדבך על גבי נדבך. המטרה השלישית היא, להדגיש את האופנים בהם המתפלל עצמו יכול להתעלות ולהעצים את אישיותו מתוך תפילות אלו. זאת, בהתאם לדברי בעלי המחשבה לדורותיהם שהסבירו - כל אחד בסגנונו הוא - כי מטרת התפילה היא העלאת מדרגתו הרוחנית של המתפלל וזיכוך רצונותיו, ומתוך כך תפילתו פועלת את פעולתה ומזכה אותו בקבלת משאלותיו. כך תפילות מיוחדות אלה שיועדו לחג הסוכות - ממשיכות את ההתעלות וההשתפרות האישית שנעשו במהלך ימי התשובה, ומהוות בסיס רוחני איתן לעבודת ה' במשך השנה כולה. המטרה הרביעית היא, מעבר לעיסוק בשאלת ה'מה כתוב', לעסוק גם בשאלת ה'למה כתוב', הווי אומר: מדוע בחר הפייטן להשתמש דווקא באותם ביטויים אותם שיבץ בפיוט, מדוע הדברים סודרו דווקא באופן כזה ולא אחר, ועוד כהנה וכהנה שאלות ודקדוקים; מתוך כך, נחשפים ועולים רבדים עמוקים הגנוזים בפיוט, המתפרשׂים על פני תחומים רבים ומגוונים, ומאירים אותם באור חדש: יסודות האמונה היהודית, אורחות עבודת ה' הפרטית, משמעות חיי האדם והעולם הסובב אותו, התפקיד הרוחני של עם ישראל ושל המדרגות שתחתיו – הדומם, הצומח, החי, והמדבר, מטרת הבריאה, ותיקון העולם. מעל כל אלו, לאורך כל ההושענות ניצבות לנגד עינינו הכמיהה לגאולתו השלימה של עם ישראל, והציפייה לתיקון העולם במלכות שדי; ההתבוננות בשורות המתייחסות לכך חושפת טפח ממשמעותה ואופייה המופלאים של אותה מציאות עתידית לה אנו מייחלים. נושאים אלה מוסברים בליווי מובאות מן המקרא, התלמוד, והמדרשים, מדברי גדולי החסידות ובעלי המוסר, ומרעיונותיהם של גדולי האמונה והמחשבה, השופכות אור על אותם נושאים ומבהירות את עומק משמעותם.

תודתי העמוקה נתונה להורַי היקרים, אאמו"ר הרב פנחס שליט"א ומרת רחל שתחי', ולסבַי וסבתותי היקרים, הרב פרופ' אהרון ומרת איילה מונדשיין הי"ו, פרופ' ר' מנחם ומרת נעמי נהיר הי"ו; על הטובות הרבות מספור שגמלוני בכל צעד ושעל, בגשמיות וברוחניות, ובפרט על הסיוע בהוצאת ספר זה. יהי רצון שיזכו לרוות נחת מכל צאצאיהם, לראות בנים ובני בנים, שִׁלֵּשִים וְרִבֵּעִים, עוסקים בתורה ובמצוות, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא, בכל אשר יפנו ישכילו, וְחֵפֶץ ה' בידם יצלח. כמו כן תודתי נתונה לכל המסייעים במלאכה: לסבַי היקרים על שהקדישו מזמנם לקרוא את הפירוש, והעירו הערות והארות רבות וחשובות ששובצו בגוף הדברים; לר' משה קפלן הי"ו על העימוד הנאה; ולר' נתנאל ומרת רחל וייס על העיצוב המושקע של הכריכה והשערים; ברך ה' חילם ופועל ידם תרצה.

כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה', שהדברים שבספר זה יהיו לברכה לחפצים ללמוד את פיוטי ההושענות, ומתוך כך לשאת תפילות אלו על שפתותיהם מתוך עומק רגשי קודש, ערגה וכיסופים; ויהי רצון שנזכה להיכתב ולהחתם לחיים טובים ולשלום בתוך כל בית ישראל, לראות בבניין אריאל, לשיר על גאולתנו שיר חדש, וליטול לולב כל שבעה במקדש.

אלול תשע"ו, ירושלים עיה"ק תובב"א שלמה מונדשיין