הקדמה

"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי" (תהלים ט ב), על שזיכני להיות מיושבי בית המדרש ולהוציא לאור עולם חיבור זה; אודה על שעבר, ואתפלל לעתיד לבוא: יהי רצון שהחיבור יממש את מטרתו, ויהיה לתועלת ללומדים. החיבור מהווה המשך לשני קודמיו: 'אור עולם' חלק א, העוסק במחציתה הראשונה של פרשת בראשית – בריאת העולם והאדם, והתהלכותו לפני האלוהים בגן העדן, ו'אור עולם' חלק ב, העוסק במחציתה השנייה – חטא האכילה מעץ הדעת, מעשה קין והבל, וראשית תולדות האנושות. הכרך הנוכחי מקיף את פרשת נח כולה – מעת טרום המבול ועד הופעתו של אברהם אבינו, ובכך משלים את הסדרה העוסקת ב'אלפיים שנות התהו', תקופת ראשית העולם.

רבו הפירושים שנכתבו על חומשי התורה, חלקם מהלכים בקצרה וחלקם בארוכה, ועם זאת נראה שעוד נותרה בקעה רחבה להתגדר בה. שכן, דרכם של הפרשנים אינה לפרש באופן עקבי ורציף את כל מילות הפסוקים וענייניהם אלא רק את הפסוקים שעליהם הם חפצים להוסיף את חידושיהם הפרשניים; לעומת זאת, מטרת חיבור זה היא ללמוד יחד עם הקורא את הפרשה כולה באופן יסודי ועקבי, מדקדוקי מילים ואותיות ועד מבט-על ומערכות מיוסדות אודות התהליכים המתוארים בפרשה.

שיטת לימוד עקבית ויסודית זו, מעלה לעיתים שאלות שהפרשנים לא נדרשו אליהן כלל, ומצמיחה רעיונות חדשים. לעיתים יסודם בדקדוקים קלים-לכאורה, ולעיתים בסימני שאלה מהותיים; בין כך ובין כך, על ידם נחשפים עולמות מחשבתיים הגנוזים בכתוב ושופכים אור על הרעיונות הכלליים והקיומיים שמלמדת הפרשה.

החיבור מיוסד ברובו על דברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים ועל הפירושים שנכתבו לאורך הדורות, ועם זאת אינו 'מַאסף פירושים' גרידא, אלא בוחן ומנתח, מאחד ומפריד, משווה ומחדד, חודר ומעמיק, ויוצר תמונת פסיפס עשירה ומגוונת של הפירושים השונים, בתוספת נופך של "פשטות המתחדשים בכל יום" (כלשון רשב"ם בראשית לז ב), המתלכדים יחד למארג אחדותי המאיר את הפרשה באור חדש.

תחילתה של פרשת בראשית, ושל ההיסטוריה כולה – בשיא הגובה הרוחני: האדם הונח בגן העדן והתהלך לפני האלוהים, במצב האידיאלי ביותר. באמצע הפרשה מתרחשת התפנית – האדם חטא בעץ הדעת, ומאז ואילך החל מצב העולם והאדם לרדת מטה, עד זה המתואר בסוף אותה הפרשה ובתחילת פרשתנו, פרשת נח – מצב המחייב מחיית היקום ויצירתו מחדש בצורה מתוקנת. "חָטָא האדם, קילקל בכללו את מוסרו, עד מלאה הארץ חמס, השחית את דרכו, הרע את יצר מחשבות ליבו – העולם מתקומם עליו, יורד מבול ומוחה את היקום כולו".¹

מתוך אותו חורבן כללי הפציעה קרן האור האלוהית, והתגלה עומק הקשר שבין אלוהים והאדם, בין הבורא לעולמו; ה' הראה לנח את הקשת, וכרת ברית עולם בינו לבין האדם והחי: "וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ" (בראשית ט טז). ברית עולם זו היא חותָמו של סיפור המבול כולו, ומהווה רגע השיא של הפרשה כולה – קשר החיים המתחדש בין הקב''ה לָעוֹלָם, וּלְעוֹלָם. מכאן ואילך, "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר" (שם שם טו) – הקב''ה ישפיע אך טוב וחסד לעולמו, וינהיג אותו בבטחה אל תיקונו השלם.

לאחר עשרה הדורות שמנח עד אברהם, שבה והופיעה 'ברית עולם' – כשלב נוסף בהופעת אור ה' בעולמו; ה' כרת עם אברהם את ברית המילה: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ [...] וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם" (שם יז ו-יג). הברית שנכרתה עם העולם על מי נח, מקבלת בזאת תוספת משמעות: לא קיום וחיים בלבד יעניק ה' לעולם, אלא התעלות והתקדמות אל הייעוד; הברית נכרתת עם אברהם וזרעו, ומאז ואילך הם בני בריתו של ה', המופקדים על הופעת שמו במציאות, ותיקון העולם במלכותו.

גם על הערכים הנוספים שבאמצעותם יגלה זרע אברהם את שם ה' בעולם, כרת הקב''ה 'ברית עולם' – ברית מוחלטת ונצחית; ארץ ישראל – "וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם; לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (תהלים קה י-יא), השבת – "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם" (שמות לא טז), ומלכות בית דוד – "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים [...] כִּי לֹא כֵן בֵּיתִי עִם אֵל, כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי, עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה" (שמואל ב' כג א-ה). ברית העולם שבין הקב''ה לעולמו, חורזת את מהלך ההיסטוריה כולה, מראשיתה ועד תכליתה – הגאולה השלימה: "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם, וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם, וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם" (יחזקאל לז כו).

בדברי הנביא ישעיהו בולט רעיון זה, המאחד את הברית הקדומה שנכרתה עם נח וכלל האנושות והחי – עם הברית שכרת ה' בינו ובין ישראל, שתצא אל הפועל בשלימות בעת הגאולה העתידה: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ, כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'" (ישעיהו נד ט-י).

לפיכך, נאה הוא השם 'ברית עולם' לחיבור זה, העוסק בפרשת נח – שבכותרתה עומדת ברית העולם שנכרתה עם האנושות לאחר המבול, ובסופה מפציע אורו של אברהם אבינו, 'איתן האזרחי', המופקד על המשכיותה והופעתה של אותה הברית, הוא וזרעו, עד עולם.

שני ספרי 'אור עולם' על פרשת בראשית נחתמו והובאו לדפוס בצילה של מגיפת הקורונה העולמית, בעת היותה בשיא תוקפה וכשטרם נראה האור בקצה המנהרה – "נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, לִנְגֹהוֹת – בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ" (ישעיהו נט ט). מאז ועד עתה זכינו לחסד ולרחמים, ויד ה' היתה ועודנה נטויה עלינו לטובה; הקב''ה "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה" (דניאל ב כא), וחנן את האדם דעה בינה והשכל, לגבור על המגיפה ולשוב לחיים.

"ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם" (תהלים כט י) – המבול גילה את מלכותו הבלעדית של הקב''ה על העולם; ובאותה העת נצטוו נח ומשפחתו, גרעין האנושות: "בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה" (בראשית ז א), ההיסתרות וההסתגרות בתיבה היו צו השעה; נח עשה כך, ומלבד זאת זכה לתוספת הגנה ושמירה אלוהית – "וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ" (שם שם טז).

כמו כן, גם מגיפה זו שינתה סדריו של עולם, וכשמה כן היא – גילתה את כתרו ומלכותו של הקב''ה בעולמו ואת שליטתו המוחלטת עליו ועל כל סדריו. גם זו הביאה להתכנסות והסתגרות: "דֶּבֶר בעיר – כנס רגליך, שנאמר: [...] 'לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ' (ישעיהו כו כ)" (בבא קמא ס ע''ב), ואף בה זכינו ב"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא יב) לשמירה והגנה מיוחדות, בחסדי ה' עלינו.

וכשם שלאחר המבול זכר אלוהים לטובה את נח ואת החי, השיבם לחיים, וכרת עימם ברית עולם – כך זכינו אנו לזכירה לטובה ולשיבה לחיים; ויהי רצון שנזכה במהרה גם לכריתת ברית עולם, כדברי הנביא: "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם, אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם, וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי. וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם, וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי" (ירמיהו לב מ-מא).

תודתי העמוקה נתונה להוריי היקרים, הרב פנחס שליט"א ומרת רחל שתחי', על הטובות הרבות שגמלוני מעודי ועד היום הזה, ולכל העוסקים במלאכת הקודש של ספר זה: לרב משה קפלן הי"ו על מלאכת העימוד המקצועית והמסורה, למרת שולמית פיניש שתחי' על העיצוב הנאה והמושקע של הכריכה והשערים, ולסבי פרופ' מנחם נהיר הי''ו שקרא את החיבור והעיר הערותיו החשובות שתרמו רבות לצורתו המוגמרת. ברך ה' חילם ופועל ידם תרצה.

יהיו הדברים לזכרו של סבי היקר, הרב פרופ' אהרן מונדשיין ז''ל, שהתמסר כל ימיו ללימוד התנ''ך ופרשנותו בהרחבה והעמקה, חידוש ויצירה, וזכה ללמוד וללמד ולהעמיד תלמידים הרבה ששתו ממימיו. בכ''א אלול תש''פ עלה לישיבה של מעלה, ויהי רצון שזכותו ותורתו תעמודנה לנו ולכל ישראל.

בחיבור זה מוזכרים לעיתים פירושים או מפרשים שאינם כה ידועים; במקרה שמדובר על איזכור יחידאי, נוספה הערת שוליים אודות אותו המפרש או הפירוש, וכאן מוצגות לתועלת הלומדים שורות אחדות אודות אלו שהוזכרו פעמים מספר בחיבור זה:

התרגום המיוחס ליונתן – התרגום על התורה המיוחס לתנא יונתן בן עוזיאל מכונה בפי הראשונים 'תרגום ירושלמי' (הקיים בנוסף על התרגום הנדפס כיום בשם זה), ובדורות מאוחרים התקבל בדפוסים הייחוס המוטעה ליונתן בן עוזיאל.

אבן עזרא כתב שני פירושים לחומש בראשית: האחד הוא הנפוץ והנדפס בחומשים, המכונה 'הפירוש הקצר', ופירוש ארוך יותר (המחולק לשניים: חלק הפירוש וחלק הדקדוק), המכונה 'שיטה אחרת'.

רבי חיים פלטיאל – חי בתחילת האלף השישי, מחוג בעלי התוספות בצרפת. פירושו על התורה נערך בידי בנו, והוא מכיל פירושים מאביו ובני חוגו.

'תולדות יצחק' – פירוש על התורה שנכתב על ידי רבי יצחק קארו (רי"ח-רצ"ה), ממגורשי ספרד, דודו ומאמצו של רבי יוסף קארו בעל ה'שולחן ערוך'.

'צרור המור' – פירוש על התורה מאת רבי אברהם סבע (ר-רס"ט), מקובל והוגה דעות ממגורשי ספרד. חיבר מלבד פירוש זה גם את הפירוש 'אשכול הכופר' על המגילות רות ואסתר.

רבי משה דוד (רמ"ד) וואלי – ממקובלי איטליה (נפטר תקל"ז), מבית מדרשו של רמח"ל. כתב פירוש על כל התנ"ך, שרובו על דרך הנסתר.

אסיים בתפילה לפני בורא העולם שיזכני להמשיך לשקוד על התורה ולחבר חיבורים נוספים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ושחיבור זה יעלה לרצון לפניו ולפני עמו בית ישראל. ויהי רצון שנזכה להתקיימות דברי הנביאים: "וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת, וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם; וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים, כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'" (ישעיהו סא ח-ט); "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם" (יחזקאל טז ס), במהרה בימינו, אמן.

ניסן תשפ"א, ירושלים עיה"ק תובב"א שלמה מונדשיין