"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי" (תהלים ט ב), על שזיכני להיות מיושבי בית המדרש ולהוציא לאור עולם חיבור זה; אודה על שעבר, ואתפלל לעתיד לבוא: יהי רצון שהחיבור יממש את מטרתו, ויהיה לתועלת ללומדים. חיבור זה מהווה המשך לשבעת קודמיו: 'אור עולם' על פרשת בראשית, על שני חלקיו, העוסקים בבריאת העולם והאדם, חטא האכילה מעץ הדעת, מעשה קין והבל, וראשית תולדות האנושות; 'ברית עולם' העוסק בפרשת נח – מעת טרום המבול ועד הופעתו של אברהם אבינו, ומשלים את הסדרה העוסקת ב'אלפיים שנות התהו', תקופת ראשית העולם; 'אהבת איתן' העוסק בפרשת לך לך, המתארת את ראשית ההיסטוריה הישראלית – מאז החל אברהם להפיץ בעולם את אור התורה והאמונה, לעשות נפשות לעבודת ה', ולקדם את מימוש החזון האלוהי; 'אהבת הקדמונים' על פרשת וירא, על שני חלקיו, הממשיך את סיפור חייו של אברהם – למן בשורת המלאכים על לידת יצחק, ועד פסגת חייו של אברהם – עקידת יצחק; ו'אֵם בישראל' על פרשת חיי שרה, העוסק בחילופי הדורות של האבות והאימהות, שהתקיימו לאורך הפרשה – רבקה ממלאת את מקומה של שרה, ויצחק ממלא את מקומו של אברהם.
הספר הנוכחי – 'כטל לישראל' – עוסק בתולדות יצחק, כשמה של הפרשה; הן בתולדות ימיו, קורותיו ומעשיו, והן בתולדותיו-ילדיו, הלוא הם יעקב ועשו, שלאורך פרשתנו מתרחש תהליך הבירור וההפרדה בין שניהם, למן היותם בבטן – "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" (כה כג), ועד מסירת יצחק ליעקב את ברכת אברהם – "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (כח ד), המבררת באופן סופי כי הוא אשר נבחר להמשיך את בית אברהם ומורשתו, ולרשת את הארץ שהובטחה לו.
רבו הפירושים שנכתבו על חומשי התורה, חלקם מהלכים בקצרה וחלקם בארוכה, ועם זאת נראה שעוד נותרה בקעה רחבה להתגדר בה. שכן, דרכם של הפרשנים אינה לפרש באופן עקבי ורציף את כל מילות הפסוקים וענייניהם אלא רק את הפסוקים שעליהם הם חפצים להוסיף את חידושיהם הפרשניים; לעומת זאת, מטרת חיבור זה היא ללמוד יחד עם הקורא את הפרשה כולה באופן יסודי ועקבי, מדקדוקי מילים ואותיות ועד מבט-על ומערכות מיוסדות אודות התהליכים המתוארים בפרשה.
שיטת לימוד עקבית ויסודית זו, מעלה לעיתים שאלות שהפרשנים לא נדרשו אליהן כלל, ומצמיחה רעיונות חדשים. לעיתים יסודם בדקדוקים קלים-לכאורה, ולעיתים בסימני שאלה מהותיים; בין כך ובין כך, על ידם נחשפים עולמות מחשבתיים הגנוזים בכתוב ושופכים אור על הרעיונות הכלליים והקיומיים שמלמדת הפרשה.
החיבור מיוסד ברובו על דברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים ועל הפירושים שנכתבו לאורך הדורות, ועם זאת אינו 'מַאסף פירושים' גרידא, אלא בוחן ומנתח, מאחד ומפריד, משווה ומחדד, חודר ומעמיק, ויוצר תמונת פסיפס עשירה ומגוונת של הפירושים השונים, בתוספת נופך של "פשטות המתחדשים בכל יום" (כלשון רשב"ם בראשית לז ב), המתלכדים יחד למארג אחדותי המאיר את הפרשה באור חדש.
הספר נקרא 'כטל לישראל', כלשון דברי הנביא: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה" (הושע יד ו), ועל שם ברכת יצחק ליעקב, הוא ישראל, העומדת במרכז פרשתנו: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ" (כז כח). מכוח ברכותיו של אביו התברך יעקב הן בטל כפשוטו, והן בברכת "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל" דהיינו שזרעו יהיה העם הנבחר לפני ה', וה' יהיה לו כטל, המרווה ומחייה, "שהכל שמחים בו" (רש''י דברים לב ב); "ואמר 'טל', לפי שאינו נפסק, כן טוב האל יתברך לא יהיה נפסק מהם, וזה יהיה לעתיד בשוב הגלות" (רד''ק, הושע שם), "כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֵלַי: אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי, כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר, כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר" (ישעיהו יח ד).
תודתי העמוקה נתונה להוריי היקרים, הרב פנחס שליט"א ומרת רחל שתחי', על הטובות הרבות שגמלוני מעודי ועד היום הזה, ולכל העוסקים במלאכת הקודש של ספר זה: לרב משה קפלן הי"ו על מלאכת העימוד המקצועית והמסורה, למרת שולמית פיניש שתחי' על העיצוב הנאה והמושקע של הכריכה והשערים, ולסבי פרופ' מנחם נהיר הי''ו שקרא את החיבור והעיר הערותיו החשובות שתרמו רבות לצורתו המוגמרת. ברך ה' חילם ופועל ידם תרצה.
אסיים בתפילה לפני בורא העולם שיזכני להמשיך לשקוד על התורה ולחבר חיבורים נוספים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ושחיבור זה יעלה לרצון לפניו ולפני עמו בית ישראל. ויהי רצון שתעמוד לנו זכות האבות והאימהות בעת זו, ונזכה לגבור על אויבינו, ללכת קוממיות בארצנו, ולראות בהתקיימות תפילתנו: "יִוָּשְׁעוּ לְעֵין כֹּל וְאַל יִמְשְׁלוּ בָם רְשָׁעִים / כַּלֵּה שֵׂעִיר וְחוֹתְנוֹ וְיַעֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים" (מתוך סליחות ליום שלישי); שעיר – הלוא הוא עשו, וחותנו – הלוא הוא ישמעאל, כאמור בפסוק החותם את פרשתנו: "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל" – הן האומות העומדות על ישראל מאז ועד עתה, מבית ומחוץ, שיופיע עליהן ה' "כְּגִבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת / יָעִיר קִנְאָה לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת [...], כַּבִּיר כֹּחַ לְמַרְגִּיזֵי אֵל / נוֹקֵם, וְכַטַּל הוּא לְיִשְׂרָאֵל [...], כְּגִשְׁמֵי נְדָבָה לָנוּ יָבֹא / כְּמַלְקוֹשׁ וְכַטַּל לַדְּבֵקִים בּוֹ" (מתוך 'שיר הייחוד' ליום רביעי) במהרה בימינו, אמן.
אלול תשפ"ד, ירושלים עיה"ק תובב"א שלמה מונדשיין