הקדמה

"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי" (תהלים ט ב), על שזיכני להיות מיושבי בית המדרש ולהוציא לאור עולם חיבור זה; אודה על שעבר, ואתפלל לעתיד לבוא: יהי רצון שהחיבור יממש את מטרתו, ויהיה לתועלת ללומדים. חיבור זה מהווה המשך לארבעת קודמיו: 'אור עולם' חלק א, העוסק במחציתה הראשונה של פרשת בראשית – בריאת העולם והאדם, והתהלכותו לפני האלוהים בגן העדן; 'אור עולם' חלק ב, העוסק במחציתה השנייה – חטא האכילה מעץ הדעת, מעשה קין והבל, וראשית תולדות האנושות; 'ברית עולם' העוסק בפרשת נח – מעת טרום המבול ועד הופעתו של אברהם אבינו, ומשלים את הסדרה העוסקת ב'אלפיים שנות התהו', תקופת ראשית העולם; ו'אהבת איתן' העוסק בפרשת לך לך, המתארת את ראשית ההיסטוריה הישראלית – מאז החל אברהם להפיץ בעולם את אור התורה והאמונה, לעשות נפשות לעבודת ה', ולקדם את מימוש החזון האלוהי. הספר הנוכחי, על שני חלקיו, ממשיך את סיפור חייו של אברהם – החלק הראשון עוסק בבשורת המלאכים לאברהם ושרה על לידת יצחק, הבן שימשיך את מורשת חייו והנחלת ערכיו; בחורבן סדום וערי כיכר הירדן; ובהצלת לוט ובנותיו, מכוח זכותו של אברהם. החלק השני עוסק במעשה לקיחת שרה לבית אבימלך והצלתה הניסית ממנו, בהתקיימות הבשורה המיוחלת – לידת יצחק; בגירוש הגר וישמעאל מבית אברהם, פעולה שציינה את התפצלות דרכיהם של השניים, וביררה כי יצחק יהיה היורש והממשיך הבלעדי של אביו; בכריתת הברית בין אברהם לאבימלך מלך גרר, המשקפת את מעמדו הנכבד של אברהם בעיני מלכי הארץ, ואת התקיימות ההבטחה "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" (בראשית יב ב); ולבסוף – בפסגת חייו של אברהם, הניסיון העשירי – עקידת יצחק.

רבו הפירושים שנכתבו על חומשי התורה, חלקם מהלכים בקצרה וחלקם בארוכה, ועם זאת נראה שעוד נותרה בקעה רחבה להתגדר בה. שכן, דרכם של הפרשנים אינה לפרש באופן עקבי ורציף את כל מילות הפסוקים וענייניהם אלא רק את הפסוקים שעליהם הם חפצים להוסיף את חידושיהם הפרשניים; לעומת זאת, מטרת חיבור זה היא ללמוד יחד עם הקורא את הפרשה כולה באופן יסודי ועקבי, מדקדוקי מילים ואותיות ועד מבט-על ומערכות מיוסדות אודות התהליכים המתוארים בפרשה.

שיטת לימוד עקבית ויסודית זו, מעלה לעיתים שאלות שהפרשנים לא נדרשו אליהן כלל, ומצמיחה רעיונות חדשים. לעיתים יסודם בדקדוקים קלים-לכאורה, ולעיתים בסימני שאלה מהותיים; בין כך ובין כך, על ידם נחשפים עולמות מחשבתיים הגנוזים בכתוב ושופכים אור על הרעיונות הכלליים והקיומיים שמלמדת הפרשה.

החיבור מיוסד ברובו על דברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים ועל הפירושים שנכתבו לאורך הדורות, ועם זאת אינו 'מַאסף פירושים' גרידא, אלא בוחן ומנתח, מאחד ומפריד, משווה ומחדד, חודר ומעמיק, ויוצר תמונת פסיפס עשירה ומגוונת של הפירושים השונים, בתוספת נופך של "פשטות המתחדשים בכל יום" (כלשון רשב"ם בראשית לז ב), המתלכדים יחד למארג אחדותי המאיר את הפרשה באור חדש.

הספר נקרא בשם 'אהבת הקדמונים', כלשון התחינה הנאמרת בתפילת השחר, כהקדמה לפרשת העקידה: "וּזְכֹר לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ". מעשה העקידה, החותם את פרשתנו – פרשת וירא, ועומד ברום פסגתה, משקף את מלוא האהבה של אבותינו הקדמונים, אברהם ויצחק, כלפי הקב"ה – במסירות נפש מוחלטת, מתוך אהבה ורצון; ואת אהבת ה' כלפיהם, שמתוכה נשבע להם ולזרעם וכרת עימם ברית עולם, כפי שאמר המלאך לאברהם לאחר העקידה: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ, כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו, וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (בראשית כב טז-יח).

אהבתו של אברהם חורזת את פרשתנו מראשיתה – אהבתו לכל אדם, כפי שהתבטאה בהכנסת האורחים שלו המתוארת בתחילת הפרשה, ואף כלפי אנשי סדום – כפי שמתבטא בתפילתו עליהם; בהמשך הפרשה הוא מתגבר על אהבתו לבנו ישמעאל, ובהנחיית הצו האלוהי משלח אותו מביתו; ובסופה, במעשה העקידה, הוא מבטא בצורה השלימה ביותר את אהבתו לה', אשר בה כלולות כל האהבות כולן, ואף אהבתו לבנו יחידו יצחק – והוא מביע נכונות מלאה להעלות לעולה "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק" (שם פס' ב), מתוך מסירות משותפת של העוקד והנעקד.

מתוך עיסוק והעמקה בפרקי חייהם של אברהם ויצחק, נוכל ללמוד על דרכיהם ומידותיהם ולהתחקות אחריהן, וכדברי הנביא: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם, הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם" (ישעיהו נא א-ב); אבות האומה הם צור המחצב של עם ישראל, כך שצאצאיהם דומים להם בתכונותיהם, ומידותיהם של האבות גנוזות בטבע זרעם. מתוך היכרות מעמיקה עם סיפור חייהם, והיחשפות לגודל האמונה, לעוצמת האישיות, לעומק האהבה והנאמנות לה', הטבועים לאורך סיפור זה לפרטיו – יוכל כל אחד מזרעם לגלות בתוכו את הניצוץ החבוי מתכונות אלו, להעלותו ולשכללו, ולהוציא אל הפועל את היותו מ"זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (שם מא ח).

ההתחברות לדרכם ולאישיותם של האבות, המעוררת בקרבנו את ערכיהם, הטבועים בנו, ומביאה אותם לידי ביטוי – היא המעוררת את זכות האבות ומביאה לקיום הברית לבני בניהם, וכפי שכתב הראי"ה קוק בפירושו לסידור 'עולת ראיה', על התחינה הנזכרת לעיל, שלפני פרשת העקידה: "ואותה האהבה הקדושה של הקדמונים, שאנו כל כך אחרונים נגדם – הנה היא נמשכת כחוט השני גם בנו, מיסוד שורשה הקדום; שבזה הננו בטוחים לבקש מאלוהי קדם ברוך הוא: וּזְכֹר לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים".

תודתי העמוקה נתונה להוריי היקרים, הרב פנחס שליט"א ומרת רחל שתחי', על הטובות הרבות שגמלוני מעודי ועד היום הזה, ולכל העוסקים במלאכת הקודש של ספר זה: לרב משה קפלן הי"ו על מלאכת העימוד המקצועית והמסורה, למרת שולמית פיניש שתחי' על העיצוב הנאה והמושקע של הכריכה והשערים, ולסבי פרופ' מנחם נהיר הי''ו שקרא את החיבור והעיר הערותיו החשובות שתרמו רבות לצורתו המוגמרת. ברך ה' חילם ופועל ידם תרצה.

בחיבור זה מוזכרים לעיתים פירושים או מפרשים שאינם כה ידועים; במקרה שמדובר על איזכור יחידאי, נוספה הערת שוליים אודות אותו המפרש או הפירוש, וכאן מוצגות לתועלת הלומדים שורות אחדות אודות אלו שהוזכרו פעמים מספר בחיבור זה:

התרגום המיוחס ליונתן – התרגום על התורה המיוחס לתנא יונתן בן עוזיאל מכונה בפי הראשונים 'תרגום ירושלמי' (הקיים בנוסף על התרגום הנדפס כיום בשם זה), ובדורות מאוחרים התקבל בדפוסים הייחוס המוטעה ליונתן בן עוזיאל.

'רקנאטי' – פירוש על התורה על דרך הנסתר מאת רבי מנחם רקנאטי, מקובל ופוסק איטלקי בן תחילת האלף השישי.

'תולדות יצחק' – פירוש על התורה שנכתב על ידי רבי יצחק קארו (רי"ח-רצ"ה), ממגורשי ספרד, דודו ומאמצו של רבי יוסף קארו בעל ה'שולחן ערוך'.

'צרור המור' – פירוש על התורה מאת רבי אברהם סבע (ר-רס"ט), מקובל והוגה דעות ממגורשי ספרד. חיבר מלבד פירוש זה גם את הפירוש 'אשכול הכופר' על המגילות רות ואסתר.

ר' משה דוד (רמ"ד) וואלי – ממקובלי איטליה (נפטר תקל"ז), מבית מדרשו של רמח"ל. כתב פירוש על כל התנ"ך, שרובו על דרך הנסתר.

ר' נפתלי הרץ ויזל – פרשן מקרא, בלשן ומשורר (תפ"ו-תקס"ה), מחבר הספרים 'יין לבנון' על מסכת אבות, 'גן נעול' בענייני לשון ודקדוק, ועוד.

'פנים יפות' – פירוש על התורה מאת רבי פנחס הלוי הורוביץ (תצ"א-תקס"ה), מחבר 'ספר ההפלאה' ו'ספר המקנה', ורבו של ה'חתם סופר'.

אסיים בתפילה לפני בורא העולם שיזכני להמשיך לשקוד על התורה ולחבר חיבורים נוספים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ושחיבור זה יעלה לרצון לפניו ולפני עמו בית ישראל. ויהי רצון שנזכה במהרה להתקיימות הדברים, הנאמרים בתחינה שלאחר פרשת העקידה בתפילת השחר:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ כָּאָמוּר: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (ויקרא כו מב).

תמוז תשפ"ג, ירושלים עיה"ק תובב"א שלמה מונדשיין